מאמר קצר שיעזור לכם בזיהוי וטיפול מהיר במחלת הנקודות הלבנות
-מקור הטפילים- הדבקה מאקווריום אחר. לכן, אם הבאתם לאקווריום שלכם דג חדש מחנות, צמח חדש, או אפילו חצץ מאקווריום אחר הנגוע בטפילי המחלה, מהר מאוד הטפילים יחדרו לדגים שלכם ויתחילו להתרבות אצלכם באקווריום. טפילים אלה ניזונים מרקמות הדגים ומחלישים אותם עד מוות. אל דאגה, קיימים מס' פתרונות יעילים וזולים
:בקצרה, רקע רלוונטי על מחזור חיי הטפיל
בשלב הראשון הטפיל מוצא דג מארח וניזון ממנו (שלב האכילה). במהלך שלב זה הטפיל מתפתח על חשבון הדג - ניזון מרקמותיו. וכשמגיע הטפיל לבגרות, נראות נקודות לבנות על גופף הדג
בשלב השני הטפיל עוזב את הדג לצורך רבייה ומתמקם על איזשהו עצם באקווריום, אם זה בקרקעית, על איזשהו סלע וכו'
השלב הבא הוא שלב הרבייה, בתחילת שלב זה הטפיל יבנה קפסולת הגנה, ובתוכה יתפתחו מאות צאצאיו
בשלב האחרון, הצאצאים בוקעים מהקפסולה ומחפשים דג מארח
:כמה פרטים חשובים שיועילו בטפל במחלה בצורה הנכונה
תוחלת החיים של הטפיל היא עניין של שבוע עד כמה שבועות, אבל מה שעושה את המחלה כל כך מדבקת וקטלנית, היא הרבייה שלהם - התחדשות הצאצאים המהירה והריבוי המספרי העצום
בשלב הראשון, כשהטפיל ניזון מרקמות הדג, תוכלו לראות תסמינים מובהקים בהתנהגותו של הדג ולהתחיל לטפל. ככל שתקדימו לטפל כך יגדל הסיכוי להציל את אוכלוסיית הדגים שלכם. שכן, ככל שירבו הטפילים בגוף הדג, כך הוא ייחלש יותר
שלב הרבייה הוא השלב הממושך ביותר ואורכו משתנה בהתאם לטמפרטורת המים. בטמפ' 25 מעלות יימשך כשבועיים, ובטמפ' 29 מעלות שלב הרבייה יימשך עד כחמישה ימים. סך כל השלבים נע בין 5 ימים במים בטמפ' של 29 מעלות, עד חודש ויותר בימי החורף, באקווריום ללא חימום. לכן, חשוב להפעיל תרמוסטט לחימום בטמפ' המקסימלית המומלצת לאוכלוסיית הדגים שלכם כדי לאפשר השמדה מהירה וממוקדת של הטפילים (לפני העלאת הטמפ' קרא בהמשך המאמר, טיפול ע"י חימום) י
בשלב האחרון, כאשר הצאצאים בוקעים מהקפסולה, זהו הזמן היחידי שבו ניתן להרוג את הטפילים. ומשלא תהיה התחדשות צאצאים, אחרי מחזור חיים אחד כבר לא יהיו טפילים באקווריום.
כיוון שנדרשת השלמת מחזור חיים כדי להשמיד את הטפילים, וטמפרטורת המים היא שקובעת את משך הזמן של מחזור חייהם, יוצא, שטמפרטורת המים היא שקובעת את משך הטיפול במחלה.
כל עניין הטיפול הוא רק אם יש דגים במיכל, משלא יהיה להם דג מארח, כל הטפילים ימותו ממילא אחרי כמה שבועות (תלוי בטמפ' המים) י
-תסמינים מוקדמים בשלב האכילה, קודם הופעת הנקודות הלבנות: הדג, או קבוצת דגים בפינה ללא תנועה, סנפירים מכווצים, זנב שמוט, הדג יעשה תנועות פתע מהירות שלא אופייניות לו, "מתגרד" הרבה על סלע או על החצץ, הדג מתנשם בכבדות והזימים נראים אדומים ונפוחים (לטפילים יותר קל לחדור דרך הזימים, ובכך משבשים לדג את יכולת הנשימה). אם ראיתם את התסמינים האלה או חלק מהם, אל תחכו להופעת הנקודות הלבנות עצמן - פנו לייעוץ.
אם הדגים מתנשמים בכבדות ואספקת החמצן לא מספיק חזקה, יש להוסיף חמצן לפני שמתחילים טיפול
:אפשרויות טיפול
טיפול באמצעות מלח גס. בעיניי זו דרך הטיפול הטובה ביותר (לא לכל סוגי הדגים, ראה בהמשך). שכן, טיפול ע"י מלח לא מזיק לבקטריות הטובות באקווריום, שלא כמו תרופות מסחריות למיניהן. הטיפול הוא פשוט, וחד פעמי – מרגע שעירבתם מלח במי האקווריום, הזמן ייעשה את שלו והטפילים ייכחדו מעצמם. שלא כמו תרופות הדורשות החלפת מים והוספה חוזרת של תרופה. מה גם, שהמלח הגס נגיש וזול מאוד
האוכלוסיות שבהן אין להשתמש במלח כלל: טטרות למיניהם, קורי דורסים למיניהם, בוטיות, דגי חתול. הצמחים ברובם עדינים, ולא עמידים במים מליחים, אך אנוביה ודומיה עמידים.
אוכלוסיות עמידות: דגי זהב וכל הקרפיונים למיניהם (קוי, שליירים, שובונקין וכו') אכן עמידים. גופים, מולים וציקלידים אפריקאים עמידים. בעניין שאר מיני דגים, יש להתייעץ, או לחפש מידע ברשת.
בעניין דג מנקה (חתוליים). כיוון שבדרך כלל מדובר בפרט אחד או שניים באקווריום, וגם שאנשים שהוסיפו מלח אמרו שהוא לא ניזוק להם, אולי יהיה שווה לקחת את "הסיכון" הזה. החלטה שלכם.
קודם הוספת המלח, חשוב לעשות החלפת מים מכובדת של כ-40% מהמים, עם הוספת מנטרל כלור איכותי, שמנטרל גם רעלים. יש לזה כמה הסברים, אבל לא נרחיב עליהם כאן
מינון המלח המומלץ - 3 גרם מלח גס כנגד כל ליטר מים
את המלח יש להמיס בכלי קטן עם מים רותחים, ולהעביר בהדרגה לאקווריום. עדיף להמתין קצת שיתקררו המים, שלא יפגעו בדגים או בזכוכית.
משך הזמן של הטיפול: בטמפ' של 29 מעלות, שבוע וחצי. ובטמפ' של 25 מעלות, אפילו חודש ימים. בטמפ' נמוכה מ-25 משך הזמן יכול להגיע להרבה יותר, לכן חשוב להעלות את הטמפ' למקסימום המתאים לאוכלוסיית הדגים. משך זמן הטיפול שכתבתי הוא מוחמר מספיק, בשביל שלא יהיה מצב שיישאר טפיל אחד ויחזיר את הכל לקדמותו
המלח חייב להיות מלח גס (בישול), ללא תוספות של יוד וסידן וכו' שיש במלח שולחן
טיפול באמצעות חימום. כפי שנכתב כבר, טמפרטורת המים מזרזת את מחזור החיים של הטפיל. כל זה עד לטמפרטורה של 30 מעלות, מכאן ואילך הצאצאים כבר לא יוכלו לסבול את החום – וימותו.
מתי לא נשתמש בטיפול באמצעות חימום: 1. כשהדגים נראים חלשים ובמצב חולי מתקדם, הגברת החום עלולה להביא עליהם מכת מוות. 2. כאשר זימי הדגים נפגעו וניכרים קשיי נשימה חמורים. שכן חום המים משפיע לרעה על ספיגת החמצן במים. 3. כשיש הרעלת אמוניה. בהגברת החום, האמוניה הופכת להיות רעילה (קצת) יותר וחשוב קודם לטפל בהרעלה ע"י החלפת מים חלקית ומנטרל רעלים.
דבר נוסף שצריך לקחת בחשבון, זה טמפרטורה המומלצת לאוכלוסיית הדגים שלכם. דגים שהטמפרטורה המומלצת להם היא עד 25 מעלות, לא כדאי ללכת על טיפול באמצעות חימום המים. (למרות שבכלל לא בטוח שהם יינזקו שטמפרטורה של 30 מעלות, מנסיון, אבל על אחריותכם). י
אופן הטיפול: העלאת הטמפרטורה באיטיות ובהדרגה באמצעות התרמוסטט ולא ע"י הוספת מים חמים. לוודא שהטמפרטורה לא עולה יותר ממעלה אחת לכל 3-4 שעות. עד ל-30-31 מעלות. לשמור על יציבות הטמפ' תוך מעקב אחר התנהגות הדגים. שבוע וחצי אחרי שכבר לא רואים סימני נקודות לבנות על גוף הדגים או תסמינים כדלעיל, ואפשר להוריד את הטמפרטורה בהדרגה כנ"ל.
בימים בהם הדגים חלשים מהחולי, יש להחשיך את האקווריום כל זמן שאפשר, כדי לאפשר להם להרגע מהסטרס ולהתחזק
אם מתה לכם כל אוכלוסיית האקווריום, אפשר להעלות את הטמפ' בתרמוסטט ל-31 מעלות, ואחרי שבוע וחצי להוריד ולאכלס מחדש. לא להעלות את הטמפ' מעבר ל-31, כי מעבר לזה כבר יזיק לבקטריות הטובות. נכון יהיה להכניס קצת מזון מדי כמה ימים על מנת להזין את הבקטריות
טיפול באמצעות תרופות מסחריות. כפי שכתבתי קודם, אני פחות ממליץ על התרופות המסחריות כשיש אפשרות להשתמש במלח או חימום. תרופות אלה עשויות מחומרים מסוכנים, הורגות כל בקטריה קיימת ובכך מאתחלת את הסייקל, דרישות מיוחדות כמו הוצאת הפחם ויש שדורשות החלפות מים. ובכלל, למה לשלם על תרופה כשאפשר כמעט בלי לשלם ובלי לרוץ לחנות